ממתק בני ציון לפרשת נח

ג'ייקוב סאוורי השני Jacob II SAvery המאה ה-17
145

קבל התראות בזמן אמת במכשיר שלך, הרשם עכשיו!

ממתק בני ציון לפרשת נח

פעם שאל אחד המלכים הנוצרים את החכם של היהודים, כיצד ייתכן שהיהודים, החלשים שבאומות, ישלטו על כל העולם?
הרי הם אפילו לא אחוז אחד מכלל אוכלוסיית העולם. ביקש ממנו החכם היהודי, שלמחרת היום יאסוף 20 תרנגולי קרב זכרים מורעבים, שלא אכלו כבר כמה ימים. לאחר יומיים, הגיע החכם היהודי עם אפרוח קטן, ועם פרוסת לחם קטנה, וביקש להכניס את התרנגולים והאפרוח לחדר אחד. אך לפני כן, שאל החכם את המלך: "האם לדעתך האפרוח יהיה מסוגל לאכול מחתיכת הלחם הקטנה, או שמא תרנגולי הקרב לא יאפשרו לו זאת?". המלך השיב: "בוודאות, אין סיכוי שהאפרוח יתקרב אל פרוסת הלחם!".

והנה, לאחר שהוכנסו כל התרנגולים המורעבים, עם האפרוח ופרוסת הלחם, אל אותו החדר. מיד התחילו תרנגולי הקרב להילחם במקוריהם אחד עם השני, עד לזוב דם, כדי לתפוס ולאכול מפרוסת הלחם, בעוד שהאפרוח מתחבא בפחד מתחת לאחד השולחנות.
לא עברו דקות רבות, עד שכל התרנגולים שכבו כולם שותתי דם על הרצפה.
מיד יצא האפרוח מתחת לשולחן, עלה על גב אחד התרנגולים המתים, הביט ימינה ושמאלה, וכשראה את כולם שרועים שותתי דם, ניגש את פרוסת הלחם ואכל אותה לתיאבון…

אמר החכם היהודי למלך: "רואה אתה? זה מה שאומר הנביא ישעיה (יט', ב'): "וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה'".

לעתיד לבוא, יסכסך הקב"ה בין אומות העולם, שיהרגו ויטבחו אלו את אלו. ואז יתקיים בעם ישראל (ה"אפרוח"/ העם הקטן שבאומות) מה שכתוב בתהילים (צא', ח'): "רַק בְּעֵינֶיךָ תַבִּיט, וְשִׁלֻּמַת רְשָׁעִים תִּרְאֶה",
לישראל ישאר רק להביט לראות את "שִׁלֻּמַת הרְשָׁעִים" – איך משלם הקב"ה לרשעים בגאולה העתידה.

ועל ההצלה שהציל הקב"ה את נח מן המבול, אומרים חז"ל, שהיא יסוד ואבן פינה לכל ההצלות שיציל הקב"ה לעתיד את ישראל, בבחינת "מעשה אבות סימן לבנים".
חז"ל מבארים ענין זה ואומרים, שכל ישראל היו כלולים בתוך נח. לכן, כאשר הציל הקב"ה את נח, הרי שהציל בכך את כל ישראל שהיו כלולים בו. ובכך עשה הכנה לכל ההצלות העתידיות של ישראל. (והביאו חז"ל רמז לכך: "נח איש צדיק תמים" ראשי תיבות נאצת(=541) בגימטריה
ישראל(=541)).

ויש להוסיף את מאמר חז"ל בגמרא (סנהדרין קח'): "אף על נח נחתך גזר הדין (למיתה), אלא שמצא חן בעיני ה'". דהיינו, נח מצד עצמו לא היה ראוי להינצל, משום שלא הוכיח את בני דורו, וגם לא התפלל עליהם.
אלא, שמצא חן בעיני ה', מצד זה שהקב"ה העריכו/השווה אותו לעומת בני דורו, שהיו רשעים וחטאים גדולים, ועל ידי זה זכה נוח להינצל.

מעתה יש לומר, שמאחר והצלתו של נוח, היא יסוד לכל ההצלות שיציל הקב"ה לעתיד את ישראל, יוצא אפוא, שגם אם אין ישראל ראויים להצלה בזכות עצמם (כמו נח), הקב"ה מציל אותם, מצד שמעריכם מול רשעת הגויים. (מאותו טעם זכו ישראל לרשת את הארץ, כמו שכתוב: "לֹא בְצִדְקָתְךָ וּבְישֶׁר לְבָבְךָ אַתָּה בָא לָרֶשֶׁת אֶת אַרְצָם, כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ").

לפי זה יובן, מדוע אנו מזכירים בתפילת ראש בשנה את ההצלה של נח ("וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֵת כָּל הַחַיָּה…אֲשֶׁר אִתּוֹ בַּתֵּבָה"). שכן, היות וראש השנה הוא יום הדין והמשפט לכל באי עולם, ולפעמים בעונותינו הרבים אין אנו ראויים לצאת זכאים בדין מצד מעשינו – לכן אנו מזכירים בתפילה את ההצלה שהציל הקב"ה את נח, כאשר העריך והשווה אותו לעומת רשעות בני דורו. וזאת אנו עושים, כדי שגם הקב"ה יזכנו בדין תמיד, על ידי שיעריך אותנו לעומת רשעות הגויים.

וכך יהיה לעתיד לבוא, בגאולה הקרובה. גם אם ישראל לא יהיו ראויים חלילה להיגאל בזכות עצמם, יעריך אותם הקב"ה, לעומת רשעת הגויים, ויתקיימו דברי הנביא יחזקאל (לח') שהתנבא על מלחמת גוגו ומגוג: "חֶרֶב אִישׁ בְּאָחִיו תִּהְיֶה" – הקב"ה, כאמור, יסכסך בין אומות העולם, שיהרגו ויטבחו אלו את אלו, ומיד הוא יתברך יגאל אותנו ברחמים רבים ובניסים גדולים, כדברי הנביא "כימי צאתנו מארץ מצרים אראנו נפלאות…" – במהרה בימינו, אמן.

שבת של שלום הצלה והצלחה לכל ישראל!
bnei-zion.com

הרשמו לניוזלטר שלנו!
לקבלת הלכה יומית, מאמרים לפרשה ועדכונים הרשמו לניוזלטר של יהדות!
תוכלו לבטל את ההרשמה בכל עת
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support