חיזוק יומי – י' אייר – כף זכות

141

קבל התראות בזמן אמת במכשיר שלך, הרשם עכשיו!

*בס"ד*

כלב גדול ונאמן שמר על ביתם של משפחת כהן, שנים של נאמנות וחיים משותפים.

בוקר אחד יצא אב המשפחה אל היער לחטוב עצים ובידו גרזן, את ילדו הקטן השאיר בבית יחד עם כלבו הנאמן.

לעת ערב חזר האבא אל ביתו וראה את בנו הקטן שרוע על רצפת הבית, ידיו מלאות בדם והוא צורח ובוכה בקולי קולות, וכלבו עומד ממול ופיו ושיניו הגדולות מלאות בדם.

כשראה זאת האבא עשה 'אחד ועוד אחד', לקח את הגרזן שבידו וחבט בכלבו הנאמן.

מיד נשמעו צעקותיו של הילד: "אבא! מה עשית? הכלב הציל אותי בגבורה…"

סובב אביו את ראשו וראה פגר של זאב אימתני שוכב ללא רוח חיים על הרצפה… מיד הבין האבא את טעותו הגדולה… ('החפץ חיים', 'מחנה אפרים')

הלל אומר: "אַל תָּדִין אֶת חֲבֵרָךְ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ" (אבות ב', ד')

לא פעם אנו מאשימים את האחר, באים אליו בטענות בחשבנו שפגע בנו, ממהרים להסיק מסקנות ולעשות 'משפט שדה' מהיר.

לפני שאתה הופך לדיין תברר, והכי חשוב הכנס עצמך למקומו של השני, כנס עמוק לליבו, נסה לראות דרך המשקפיים שלו מה הניע אותו להתנהגות כזו.

להאשים זה קל, הגבורה היא לעצור ולמצוא כף זכות!

הדבר לא כלל פשוט, באותו רגע של פגיעה אתה רוצה להחזיר את 'כבודך האבוד', מתכנס ברצון הזה ורואה מולך רק את האשמה של השני…

אומר ה'חפץ חיים': "ישנם אנשים שרואים קצת דם וממהרים להסיק מסקנות ו'להוריד ראשים', לא טורחים מספיק לבדוק את הנתונים ופועלים על-פי ראייה שיטחית ובכך חורצים דינים שגויים…"

אם נשכיל להבין שלכל פגיעה בנו יכולים להיות שני פנים… לא תמיד הייתה באמת כוונה לפגוע, ואם כבר פגעו בך הכנס ללבך והבן! הוא רק שלוחו של בורא עולם…
לכן אל תפנה אצבע מאשימה כלפי חבריך.

דון לזכות, חייך יהיו הרבה יותר שלווים וישרור שלום בין סובבך..

יום טוב ובשורות טובות
לגאולת והצלחת עם ישראל. אמן!

היום חמישה ועשרים יום לעומר
שהם שלושה שבועות וארבעה ימים!

הרשמו לניוזלטר שלנו!
לקבלת הלכה יומית, מאמרים לפרשה ועדכונים הרשמו לניוזלטר של יהדות!
תוכלו לבטל את ההרשמה בכל עת
Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support